דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

 
משנולד אדם - עולם שלם נברא;
משנסתלק - עולם שלם כבה.
יהי זכרם ברוך.
דף הנצחה לפלדנקרייז אוה ז"ל
(03/01/1921 - 13/12/2013)     ( כב טבת תרפ"א  -  י טבת תשע"ד )

אוה פלדנקרייז
בת פרימט וחיים גרינבל
נולדה: כ"ב בטבת תרפ"א 
02/01/1921

נפטרה: י' בטבת תשע"ד 
13/12/2013


תחנות עם אווה. 
לא היינו משלחת. היינו קבוצה. "קבוצת חיים" קראו לה, על שמו של היוזם והמארגן חיים 
שפירשטיין, הטמון אף הוא בשדה קברות זה. מרגע שהמטוס עבר את הגבול לפולין, היה איש 
עם עצמו, עם זיכרונותיו, עם מכאוביו. 
היה "יחד" של חברים שחיו זה עם זה את החיים שאחרי. 
 עכשיו נחתו אל עבר הימים ההם. 
באנו אל אושביץ ולאחריו אל בירקנאו. שם, בשערי המקום המקועקע בבשרם של אלה 
שחווהו בבשרם. 
 אושביץ-בירקנאו נקלט בראשיהם של כל באי העולם. שם נצמדה אליי ואמרה: "אראה לך 
את כל מה שסיפרתי". כמו להדגיש כי מראה עיניים טוב ממשמע אוזניים, רגע הפכה ל-
 . 78697
היא מיהרה אל עבר הבלוק "שלה", בלוק 02. אחזה בידי, מדריכה ונשענת בה בעת והראתה 
לי את ה"קוייה" )דרגש( שביקשה שיתורגם ל"דיוטה", עברית נקייה ביקשה למה שתיארה 
כגהינום. עד כדי כך. חמש שש נשים בקוייקה אחת. את מי שמתה השליכו, ואני ישנתי עם 
מתות". 
 היא דיברה גם על היופי. היופי האנושי שהתגלה לה בהיותה חברה במחתרת. היהודיה 
מאושק שווה בין שווים עם מנהיגי האסירים הפוליטיים. היווניות היו בעיניה היפות בנשים. 
הן ישבו שם, היא מצביעה אל מעבר החלון. ושרו שירים נוגים. היא זכרה את השיר 
"מאמא". "לאף אחת מאיתנו כבר לא הייתה אז אמא". 
 
 ליונת ובני, לפרומית ויואב 
 ולנכדים מיכל, עידו ואביב 
 
 אנו משתתפים בצערכם עם מותה של אמא-סבתא, 
 
 חברתנו אווה פלדנקרייז ז"ל 
 
 
 יהי זכרה ברוך, חברי לוחמי הגטאות 
 
  
 
 
 
 פעמים, כשנדרשתי לספר כיצד באו חברים לשיחת העדות, נזקקתי ל דוגמה של אווה. בקטע 
ששמעתם, מופיעה סיבת הקשיים שלה להעיד בלשון ברורה: 
היא נושאת בלבה אשמה שכאילו הסגירה במו ידיה את אחיה. 
במציאות, רצתי אחרי אווה והיא התחמקה, קבענו יותר מעשר פעמים להיפגש והיא לא באה, 
שלא כסדר הדברים, הלכתי אחריה לביתה. למוזיאון. ישבתי לידה בחדר האוכל ואיפה לא? 
והיא לכל היותר פותחת במשפט או שניים ונאלמת, עד שהגוש החונק בגרונה נותר אף אחרי 
שסיפרה. בהמשכים סיפרה. 
 
אווה הכשירה את עצמה להוראה בכיתות ההמשך. היא למדה במחלקה ה"הומניסטית". 
אבל סמינר אורנים האמיתי היה בכיתות להוראה בכיתות בית הספר היסודי. פה השיח של 
התלמידים היה עופות, עולם הצמחים, הכרת הנופים, ידיעת הארץ, שברים גיאולוגיים 
ושכאלה. את ההומניסטים צירפו בטיולים לכיתות הרגילות. אווה נפלה אל עולם זר. כאן 
התקרבה לראשונה אל הצבר הדמיוני של כל מהגר זה מקרוב בא. 
היא פסעה בשבילי המדבר, בהיסוס מעדה מפעם לפעם. נזקקה להיאחז במי. התנשמה 
והתנשפה וכמובן, הזיעה. מפעם לפעם, הרימה ראשה ושאלה לשמה של הציפור שעברה, או 
את שמו של צמח המדבר הנאבק על קיומו. האזינה, אפילו כשכוחותיה פחתו, להסברים 
המעמיקים והארכניים של המורים. נדמה היה, שלמרות הקושי נקלט בראשה משהו 
מהחיים במדבר ובשיעורי התנ"ך וההיסטוריה, ידעה לתבל פה ושם את דבריה באשר ניכסה 
לעצמה בטיולים אלה. 
ואת אולשק לא שכחה אף לא לרגע. 
 
אווה, לא בכדי גרה ב"שיכון האקדמים". היא הייתה גאה בהשכלה שרכשה, והנה לטוב 
מזלה, הזדמנה לה הזדמנות: הוטל עליה להכין ספר על מחוז ילדותה ונעוריה. במו ידיה 
עשתה את ספר סנדיומיז' )אולשק הייתה כלולה במחוז זה(. היא ליקטה חומרים, ראיינה 
אנשים. כתבה טיוטא ועוד טיוטא, שהלא דקדקנית הייתה. כהרגלה בעשייה, התמקדה 
בעשייה עד שהרגישה שהוא רק שלה. כשקראתי בכמה קטעים מהטיוטא למדתי כי כאן 
הולך ונכתב ספר בעל ערך על מקומי. ואומנם, כך יצא הספר מידיה. את הגרפיקאי האחראי 
על עיצוב העטיפה טִ רטרה כמה וכמה פעמים. שום פגם לא נסתר מעיניה; כשסיימה עבודתה 
התנשפה כאילו העפילה לפסגת האוורסט. לא לראשי הרים העפילה בשנות חייה האחרונות - שכבה על המיטה והתניידה בכסא 
גלגלים. אולי בגלל זה שלא הייתה לה ילדות אבודה, כפי שחוו מרבית בני דורה – באחריתה,
ידעה זיקנה אבודה. 
 
האישה שהתעקשה על "במו-ידיה" נזקקה לעזרת הזולת, אהרון כבר לא היה. 
היו יונת ופרומית ובני ביתם ובעיקר המטפלות המסורות. כשבהתה, הייתה מדברת בפולנית, 
לשון השכלתה וביידיש - לשון בית אביה שננסך, עד אין הכיל, בדמה. מכסא הגלגלים 
ניסתה כוחה באיתור אנשים. כפי שבאושביץ הרגישה עצמה מאושרת כשנגלה לה אגם 
בכל יפעתו. כך בכסא הגלגלים ברקו עיניה, כשהצליחה לזהות מי מהחברים. 
שלום לך אווה. שלום לנצח. 
 
צביקה דרור


הוסף

"למען הצדק ההיסטורי, אמה של אווה ז"ל היתה מאושייק (אושק) ..."
אורית לביא


< חזרה לאתר הנצחה

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|עיצוב אתר art tech | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |


אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2020 (c)