קיבוץ לוחמי הגטאות נוסד באפריל 1949 על גבעה הצופה לעמק עכו במבנים ישנים של הצבא הבריטי . המייסדים – כולם ניצולי שואה, ובהם שרידי המורדים בגטו וארשה, לוחמי היחידות הפרטיזניות ביערות, אסירי מחנות ריכוז, אלו שהסתתרו תחת זהות שאולה, ואלו שברחו למרחבי ברית המועצות – היו מאוחדים במטרה אחת – ארץ ישראל. עם עלייתם ייסדו קיבוץ לזכר לוחמי הגטאות ולזכר בני משפחותיהם שנספו. טקס הנחת אבן הפינה נקבע לאפריל 1949, יום השנה השישי למרד גטו וארשה. באותו יום הייתה גם ראשית הקמתו של מוזיאון לתיעוד שואת יהודי אירופה והתקיים טקס הזיכרון הראשון שעתיד להיעשות מאורע של קבע בלוח השנה הישראלי.
קיבוץ לוחמי הגטאות נוסד באפריל 1949 על גבעה הצופה לעמק עכו במבנים ישנים של הצבא הבריטי. המייסדים – כולם ניצולי שואה, ובהם שרידי המורדים בגטו וארשה, לוחמי היחידות הפרטיזניות ביערות, אסירי מחנות ריכוז, אלו שהסתתרו תחת זהות שאולה ואלו שברחו למרחבי ברית המועצות – היו מאוחדים במטרה אחת – ארץ ישראל. עם עלייתם ייסדו קיבוץ לזכר חבריהם לוחמי הגטאות ולזכר בני משפחותיהם שנספו בשואה. טקס הנחת אבן הפינה נקבע לאפריל 1949, ביום השנה השישי למרד גטו וארשה. באותו יום הייתה גם ראשית הקמתו של מוזיאון לתיעוד שואת יהודי אירופה והתקיים טקס הזיכרון הראשון בעצרת המונים למרגלות הגבעה בה הוקם בהמשך בית לוחמי הגטאות, המוזיאון להנצחת השואה והמרד. עצרת זו הפכה למאורע של קבע בלוח השנה הישראלי והיהודי בכל רחבי העולם.
באוגוסט 1949 נולד התינוק הראשון במקום. עוד זוגות נישאו. החברים חשו לבסוף שיש להם בית משלהם וששנות נדודיהם הגיעו לסיומם. בספטמבר 1949 היו במקום 159 חברים ו 21 ילדים. כיום מונה הקיבוץ כ- 425 חברים, רובם בני הדור השני והשלישי למייסדים ובני זוגם, חברי גרעינים מתנועות נוער ישראליות ומשפחות שהצטרפו מהעיר ומחו"ל. בקיבוץ כ- 325 תינוקות, ילדים ונוער. בנוסף קרוב ל- 40 משרתים בצה"ל ובוגרים לאחר צבא. בנוסף גרים בשכירות עוד רבים. המספר הכולל מתקרב ל- .1,000
בשנת 1984 פרסמו חברי הקיבוץ את ארבעת הכרכים של "דפי עדות" (ראיין וערך צביקה דרור) ובהם 96 עדויות של חברי לוחמי הגטאות על ילדותם לפני המלחמה, שנות המלחמה, המאבק לחיים, העלייה לישראל ובניית הקיבוץ. "דפי עדות" מקבץ לתוכו את תמצית חייו של העם היהודי בדורנו.
לוחמי הגטאות הנו קיבוץ מבוסס מהבחינה הכלכלית. בשנותיו הראשונות ביסס עצמו קיבוץ לוחמי הגטאות בעיקר על החקלאות. ענפי המשק כוללים היום רפת חלב גדולה, לול פיטום לעופות, מטע אבוקדו וזיתים, ברכות דגים וגידולי שדה.
במשך השנים התפתחה במקום תעשייה; המפעל הראשון היה ק.מ.א. לייצור קבלים למנועי חשמל ותאורה. לאחר מכן הוקם 'טבעול', מפעל תעשייתי חדשני בתחום תעשיית המזון הצמחי, שזכה להצלחה גדולה. מכירת המפעל אפשרה רווחה לחברי הקיבוץ כולל שדרוג חצר הקיבוץ ומקורות להשקעות עתידיות. רוב חברי הקיבוץ עובדים מחוץ לקיבוץ.
בנוסף לתעשייה ולחקלאות מקיים הקיבוץ ענפי שרות קהילתיים שונים, פעילות תרבותית, חגים משותפים, ועדות פעילות, חנויות, ספרייה, ארכיון, מועדון לחבר, פאב לחברים ומתקני ספורט ורווחה. במקום מערכת מעולה של חינוך בלתי פורמאלי מגיל 0 ועד 18. ילדי הקיבוץ לומדים בבי"ס יסודי "גוונים" בקיבוץ עין המפרץ ובביה"ס התיכון "סולם צור" בקיבוץ גשר הזיו.
בשנים האחרונות עבר קיבוץ לוחמי הגטאות תהליכי שינוי בדומה לשאר התנועה הקיבוצית. הפרנסה וכל תחומי הצריכה הועברו לאחריות הפרט; יחד עם זאת נותרו מעגלי שותפות בתחום אמצעי הייצור החקלאיים ונשמרת הערבות ההדדית ברמה גבוהה. חברי הקיבוץ ממשיכים לעסוק בדמותו העתידית, במידת השותפות הרצויה בין חבריו ובמידת הנכונות לקליטת אוכלוסייה חדשה. קיבוץ לוחמי הגטאות הנו קהילה רב-דורית חיה ופורחת – עדות משמעותית לרצון החיים וכוח היצירה של מייסדיו. התברכו החברים בקיבוץ והקיבוץ – בהם.
