היכנסו ל״סיפור מקומי״ וגלו את הסיפור שלנו במלואו על ציר הזמן
1948 – ההחלטה על ההתיישבות
ספטמבר - אברהם הרצפלד מודיע על ההחלטה להתיישבות על אדמת הגרמנים בוולדהיים.
פברואר 1949 – העלייה לקרקע בסמרייה
חלוצי הקיבוץ נאחזים במקום ההתיישבות החדש – רגע ההקמה בפועל.
18 באפריל 1949 – עצרת הזיכרון הראשונה למרד גטו ורשה
אירוע מכונן שקבע את אופיו הערכי והזיכרוני של הקיבוץ.
1950 – הקמת מוזיאון השואה והמרד
המוזיאון הראשון בארץ ובעולם למורשת השואה והמרד — לימים “בית לוחמי הגטאות”.
1952 – אישור השם “קיבוץ לוחמי הגטאות”
הכרה רשמית בשם שהפך לסמל לאומי והיסטורי.
1952 – קידוח הבאר המרכזית
באר שהפיקה 300 קוב לשעה ואפשרה את התפתחות המשק והחקלאות.
1953 – פתיחת בית הספר הראשון (“הצריף הירוק”)
תחילתה של מערכת חינוך מקומית לדור השני.
19/04/1955 – חנוכת האגף הראשון של מוזיאון בית לוחמי הגטאות
נחנך ע"י שר החינוך דוד רמז והפך למרכז זיכרון וחינוך בעל חשיבות ארצית.
1960 – הקמת המוסד החינוכי ע״ש יאנוש קורצ'אק
מוסד חינוכי ייחודי לבני עליית הנוער.
1965 – פתיחת בריכת השחייה
אחד מסמלי ההתבססות והרווחה בקיבוץ, שנבנתה מכספי השילומים.
1970 – חנוכת חדר האוכל החדש
מרכז החיים החברתיים והקהילתיים של הקיבוץ במשך שנים רבות.
1973 – מלחמת יום הכיפורים והקמת בית קברות צבאי ארעי
אירוע טראומטי ומשמעותי בתולדות הקיבוץ והאזור.
1981 – מעבר ללינה משפחתית
שינוי חברתי עמוק שסימן מעבר מהמודל הקיבוצי הקלאסי לחיי משפחה פרטיים יותר.
1985 – תחילת הייצור ב"טבעול"
מהלך כלכלי דרמטי שהפך למנוע הצמיחה המרכזי של הקיבוץ ולמותג בינלאומי.
2009 – סיווג הקיבוץ כ“קיבוץ מתחדש”
נקודת מפנה רשמית במעבר מהקיבוץ השיתופי המסורתי למודל מודרני ומתחדש.
