
שלוש שנים לטבח ה־7 באוקטובר
„קום לך אל עיר ההריגה” – ח. נ. ביאליק „בעיר ההריגה” – חיים נחמן ביאליק קום לך אל עיר ההריגה ובאת אל החצרות, בעיניך תראה ובידך תמשש על הגדרות ועל העצים ועל האבנים ועל גבי הטיח ועל הכתלים את הדם הקרוש ואת המוח הנקשה של החללים. ובאת משם אל החורבות ופסחת על הפרצים ועברת על הכתלים הנקובים ועל התנורים הנתצים, במקום העמיק קרקר המפץ, הרחיב הגדיל החורים, מחשוף האבן השחורה וערות הלבנה השרופה, והם נראים כפותים פתוחים של פצועים אנושים ושחורים אשר אין להם תקנה עוד ולא תהי להם תרופה, וטבעו רגליך בנוצות והתנגפו על תילי תילים של שברי שברים ורסיסי רסיסים ותבוסת ספרים וגווילים… כי קרא אדוני לאביב ולתבטח גם יחד: השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט. בחג












