„קום לך אל עיר ההריגה” – ח. נ. ביאליק
„בעיר ההריגה” – חיים נחמן ביאליק
קום לך אל עיר ההריגה ובאת אל החצרות,
בעיניך תראה ובידך תמשש על הגדרות
ועל העצים ועל האבנים ועל גבי הטיח
ועל הכתלים את הדם הקרוש ואת המוח הנקשה של החללים.
ובאת משם אל החורבות ופסחת על הפרצים
ועברת על הכתלים הנקובים ועל התנורים הנתצים,
במקום העמיק קרקר המפץ, הרחיב הגדיל החורים,
מחשוף האבן השחורה וערות הלבנה השרופה,
והם נראים כפותים פתוחים של פצועים אנושים ושחורים
אשר אין להם תקנה עוד ולא תהי להם תרופה,
וטבעו רגליך בנוצות והתנגפו על תילי תילים
של שברי שברים ורסיסי רסיסים ותבוסת ספרים וגווילים…
כי קרא אדוני לאביב ולתבטח גם יחד:
השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט.
בחג סוכות 2023 מלאו העיתונים וכל ערוצי המדיה בכותרות לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.
ואז קרה האסון הנורא מכל בתולדות המדינה: טבח ה־7 באוקטובר.
וכך פתחנו את „דפים” מס' 34 מיום ה־20 באוקטובר 2023:
„על הפרעות (בעיר קישינב) בשנת 1903 כתב המשורר בכאב חיים נחמן ביאליק את הקינה 'בעיר ההריגה'… כאן בארץ ישראל בשנת תרפ"ט 1929 במשך 7 ימי אוגוסט נרצחו 133 יהודים, קרוב ל־400 נפצעו ויישובים רבים ננטשו. היו אלה 'פרעות תרפ"ט'. ואז הגיע הרצח השטני בכל תולדות העולם – השואה, בה נטבחו 6 מיליון מבני עמנו. שורדי השואה נשאו את האימה עד יומם האחרון. זיכרון שנצרב בתודעת העם.
אבל מה שקרה ביממה אחת, היא ה־7 באוקטובר 2023 במדינת ישראל העצמאית והחזקה, אין לזה אח ורע בתולדותינו….
ראש הממשלה חייב לקחת אחריות ולהתפטר, כפי שביקש זאת מקודמו ב־2006. אנחנו עם חזק, אבל ראש הממשלה חייב לתת הדין ולהתפטר מיד”.
אנו, קהילת קיבוץ לוחמי הגטאות, שולחים את תנחומינו למשפחות הנרצחים, ליבנו עם החטופים ומשפחותיהם ומאחלים החלמה מהירה לפצועים.
ניר עוז – „הצוות הצפוני”, פינוי בתים, ינואר 2024
חלפו שלוש שנים והזעקה כואבת שבעתיים כעדותם של הניצולים והחטופים ששבו. עולות ביתר שאת התמיהות: היכן הייתה המדינה? היכן הייתה המנהיגות? היכן היה צה"ל?
לאחר מלחמת יום הכיפורים ובעיצומה של מלחמת ההתשה בצפון החליטה הממשלה בנובמבר 1973, שבעה שבועות לאחר תחילת המלחמה, להקים ועדת חקירה ממלכתית היא ועדת אגרנט.
הביקורת כלפי מסקנות הוועדה הייתה רבה כיוון שמראש היא עסקה בשלושת ימי המלחמה הראשונים ולא נגעה כלל בדרג המדיני. התגובות לא אחרו להגיע – מחאה המונית. גולדה מאיר שכהנה כראשת ממשלה התפטרה לאחר מספר חודשים. יצחק רבין החליף אותה ב־1974. ב־1977 התפטר בשל חשבון דולרים לא חוקי אז של רעייתו. לאחר שלוש וחצי שנים היה „המהפך”, הליכוד בראשות מנחם בגין עלה לשלטון והמערך החל כמעט שלושים שנה כהונתו שלט באופוזיציה. העם העניש את מי ששלט.
תסריט זה אמור היה להתרחש בעקבות טבח ה־7 באוקטובר: למרבה הצער, לא הוקמה ועדת חקירה ואין לקיחת אחריות. העם חייב להעניש את אלה שאינם נושאים באחריות. העם חייב לקחת החלטה לאחר שלוש שנים. כעת ההזדמנות בבחירות שתתקיימנה ב־27 באוקטובר 2026.
הגיעה העת לבחור בממשלה הוגנת, ישרה, דמוקרטית, מאחדת ולא מפלה.
סיפור קהילת קיבוץ כפר עזה
„מסע חזרה אל הבית שבגד”
ביום חמישי ה־15 באוקטובר נפגשו חברי דור 2 עם ד"ר עמי כהנא, חבר קיבוץ כפר עזה. עמי סיפר על החיים בצל השכול, העקירה ואי הוודאות בחזרה אל הקיבוץ. עמי מתאר בספרו „מסע חזרה אל הבית שבגד” את מסע הקהילה מאז הטבח.
בלשון קולחת טווה סיפור של קהילה שעדיין מתקשה לחשב דרכה. הרצאתו נבנתה מהיום הנורא של קיבוץ כפר עזה והוסיף נדבך מתחום ההגדרות כמו מושג „הבית”. „הקהילה־חברה” הקיבוצית.
עמי נשאל כיצד שומרים על חיי הקהילה כאשר המשפחות עדיין מפוזרות במקומות רבים במדינה. עשרות החברים ישבו מרותקים במשך שעתיים, הקשיבו ושאלו.
לשאלה, אם יחסו לערביי רצועת עזה השתנה, אמר כי המושג שנאה אינו מייצג אותו. הוא מאמין, למרות הטבח, כי רוב תושבי עזה מעוניינים בשלום וברוגע.
פרק בסיפור־העדות התייחס למצב שבו נורית רעייתו, שהייתה נוכחת במפגש, מצאה עצמה לבד שעות רבות בממ"ד בעוד הוא מנסה לחזור מטיול ולהגיע אל הקיבוץ.
בפתח דבריו שיבח עמי את חברי הקיבוץ שלנו שנמצאים בקבוצת „האזור הצפוני” שעוזרים בהתנדבות בפינוי בתים ובמיקום משפחות הקיבוץ במגורים זמניים.
