סיום המחזור הראשון
איך שהזמן רץ. כבר חלפה שנה מאז בואם של החניכות והחניכים, והנה – הסתיים המחזור הראשון, ובקרוב נקלוט את המחזור השני.
מפגש הסיום התקיים ברחבת הפאב ביום שני, 29 ביוני. 12 החניכות (9) והחניכים (3) הפיקו ערב מרגש, אליו הוזמנו ההורים והאחים, המשפחות המארחות וחברי הקיבוץ.
על קירות הפאב נתלו לוחות רבים ובהם תמונות מחיי הקבוצה לאורך השנה, לצד הסברים על עבודתם, על פעילותם החינוכית בגליל המערבי ועל חיי היום־יום במכינה.
בסמוך לכניסה לפאב הוגשו מיטב המטעמים שהכינו ההורים וחניכות המכינה.
על הבמה העלו חברי הקבוצה קטעים מחיי המכינה, ומסתבר שמי שעלה לבמה – וכולם עלו – הם שחקנים פוטנציאליים. הם המחיזו את תהליך הקליטה בקיבוץ, את העשייה במהלך השנה, את המשברים שכמעט הביאו לפירוק הקבוצה ואת הקשר שנרקם עם הקיבוץ.
במהלך הערב בירכו:
- נמרוד – מנהל המכינה.
- שקד – מנהלת השלוחה בלוחמי הגטאות.
- המדריכות נועה ונוי.
- בשם המשפחות המארחות – שמחה שטיין.
- ובשם ההורים – אריאל קליימן, אביה של נוגה.
בדבריו אמר, בין השאר:
"אתם מחזור א' – אביב, וכיאה לסממני העונה, אתם הניצנים הראשונים של שלוחת לוחמי הגטאות של מכינת יפתח. להיות מחזור א' זה תואר מחייב. אתם לא נכנסתם לנעליים של אף אחד – אתם אלה שקבעו את הנתיב וסללו את הדרך לדורות הבאים."
ובהמשך הוסיף:
"הפכתם מקבוצה של יחידים למשפחה מלוכדת, שנלחמת על החברים שלה ועל האופי של המכינה. בתוך כל האתגרים האלה היה לכם עוגן יציב – קיבוץ לוחמי הגטאות. תודה עמוקה, בשם ההורים, לקיבוץ שפתח את הלב. תודה מיוחדת, חמה ואישית למשפחות המארחות. אתם הייתם הבית הרחוק מהבית, עם האוכל הביתי, החיבוק והחום שהם היו כל כך זקוקים להם. המילים והמעשים שלכם היו שווים עבורם ועבורנו זהב."
לסיום אמר:
"והנה הגענו לרגע הזה. אתם עומדים כאן היום, רגע לפני השלב הבא – הגיוס לצה"ל. הילדים שיצאו מהבית בקיץ האחרון, קצת מבולבלים, יושבים כאן היום כבוגרים, עם מבט יציב, חוסן פנימי, להט וניצוץ בעיניים, ועם הידיעה שהם מסוגלים לכל."
"בכל מקום אליו תגיעו – בצבא ובחיים – תזכרו תמיד מאיפה באתם. אתם השורשים, ואתם התשתית האמיתית והעתיד של המדינה הזו. תהיו הראשונים להתנדב, קחו אחריות, הובילו מתוך דוגמה אישית, תזכרו מה המטרה ולשם מה, ותמיד – אבל תמיד – תשמרו אחד על השני. עלו והצליחו. אנחנו מאחוריכם תמיד. חזרו הביתה בשלום."
