במשך שנות קיומו של הקיבוץ ביקרו אצלנו אורחים רמי מעלה. אמנם הם לא באו להתארח בסוכה אבל נהנו לשהות במחיצתנו. כך זכינו לביקורי מלכה, נשיאים, כוכבי קולנוע ועוד ועוד.
בארכיון הקיבוץ מצאנו תמונות ואזכורים לביקורים וחלקם ניתנים לצפייה באתר "קיבוץ לוחמי הגטאות – סיפור מקומי". אז מה מספרת ההיסטוריה?
בשנת 1967 אירחנו את זוג האינטלקטואלים הצרפתים ז'אן-פול סרטר וסימון דה-בובאר. קבלת הפנים הייתה הפעם במועדון לחבר הישן וצביה לובסקין ברכה אותם.
הביקור המלכותי הראשון והיחיד היה בחודש מרץ 1959. מלכת הבלגים, אליזבת מבוואריה או בשמה המלא "אליזבת גבריאלה ואלרי מריה, דוכסית בוואריה" הגיעה לביקור בקיבוץ ובמוזיאון. הקיבוץ שבת מעבודה וכולם יצאו לצפות במלכה אמיתית לבושה בלבן. נעמי יודקובסקי חברת הקיבוץ בחליפה כהה ליוותה אותה תוך כדי מתן הסברים בצרפתית. וזאת עלינו לזכור כי במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בלגיה הייתה תחת הכיבוש הגרמני, סייעה המלכה להציל מאות ילדים יהודיים. בעבור זאת הוענק לה התואר "חסידת אומות העולם".
בשנת 1965 הגיע לביקור הנשיא זלמן שז"ר מלווה ביצחק-אנטק צוקרמן. הסיור בקיבוץ ובמוזיאון לווה במצהלות הילדים שזכו לראות נשיא בטוח נגיעה.
בשנת 1980 הגיעה במפתיע נשיאת הפרלמנט האירופי, סימון וייל שהייתה גם שרת המשפטים של צרפת ודמות חשובה בצרפת. היא בקשה להיפגש עם נעמי יודקובסקי. כשנפגשו השתיים הן התחבקו וסימון וייל סיפרה כי בזכות נעמי היא שרדה את אושוויץ. נעמי סיפקה לה מלבוש חם וכך סימון ניצלה בימיה הראשונים באושוויץ.
בשנת 1982 הגיע הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן מלווה ברעייתו. האבטחה הכבדה כולל שומרי חרש גלויים על גג חדר האוכל הקשו על החברים לגשת אל הנשיא. בחדר האוכל נערכה קבלת פנים לכל הקיבוץ שזכה לארוחת צהרים כיד המלך. גזי קפלן היה הפעם המארח מטעם הקיבוץ.
בשנת 1985 ביקור נשיא ישראל – חיים הרצוג. אבי הנשיא המכהן. ילדי הקיבוץ קבלו אותו בשער הכניסה יחד עם בנימין אנוליק ויצחק רוזנברג.
בשנת 1991 ביקר בקיבוץ ובמוזיאון נשיא פולין לך ולנסה. מעבר לסיור בקיבוץ גזי קפלן ערך לו סיור.
בשבת 2002 הוקרן הסרט 'הפסנתרן' במוזיאון לוחמי הגטאות. הייתה זו אחת ההקרנות הראשונות. רומן פולנסקי במאי הסרט ואדריאן ברודי הכוכב הראשי נכחו והתרגשו לפגוש את מייסדי הקיבוץ שורדי השואה. אבל על כך בהרחבה בפעם אחרת.
אושפיזין בסוכה שלנו – את מי היית מזמין לסוכה שלך?
כמדי שנה אנו שואלים באופן אקראי את מי את.ה היית מזמין.ה לסוכה. קבלנו תגובות מעניינות:
שחר גוטקינד (שנת שירות ברמת הגולן במסגרת תנועות בני המושבים):
"הייתי מזמינה את גדי איזנקוט יו"ר מפלגת ישר. הייתי שואלת אותו כיצד הוא יתנהל במידה ויהיה ראש הממשלה הבא של ישראל. מהם השינויים שייבצעו כראש ממשלה על מנת להפוך את המדינה למקום שאפשר לחיות בעתיד במיוחד בתחום החברתי והביטחוני".
אורי כהן (שף בכל רמ"ח איבריו ושטה גידיו):
"הייתי מזמין את אלי אוחנה שבעיני הוא כדורגלן נשמה. הוא מושא להערצה בעיני. דוגמה לדורות הבאים בכדורגל. הייתי שואל אותו מה גרם לו לחזור לליגה השנייה אחרי שלקח גביע אירופאי בכדורגל עם קבוצת מכלן הבלגית".
מורן סולומון (מדריכה בבית לוחמי הגטאות ומנהלת מסע הקיבוץ לפולין):
"הייתי מזמינה את רון כהן שהלך מאיתנו במלוא כוחו. רון היה בשבילי מנטור ודמות מנחה. אדם צנוע, מלא בידע ובעל חוש הומור עצמי. נוכחותו חסרה רבות לצוות ההדרכה של בית לוחמי הגטאות. לא הייתי שואלת אותו אלא מקשיבה לו."
מיכאל שטיין (תלמיד כיתה ו'):
"הייתי מזמין את יאיר גולן יו"ר מפלגת הדמוקרטים. אני רואה עד כמה הוא נלחם עבורנו מאז הטבח של ה-7 באוקטובר. הייתי שואל אותו כיצד הוא מתמודד עם התגובה של יריביו נגדו ועם העידוד לו הוא זוכה. ואם אפשר עוד דמות אז הייתי מזמין את מאמן הפועל תל אביב בכדורגל כי הוא הציל את הקבוצה שלנו ועובד קשה. הייתי מבקש שייתן לי טיפים כיצד להתמודד עם התגובה הטובות והרעות".
ארז חיים (צלם אדריכלות ואחראי על האתר החדש של הקיבוץ):
"הרבה אנשים נהרגו, נפצעו והנפש שלהם נרמסה בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר בפרט ובכל מלחמות ישראל בכלל. הייתי מזמין כל אחד ואחת בין אם הם בחיים ובין אם לא. הייתי נותן להם חיבוק גדול. מבקש סליחה בשם העם שלנו ומודה להם על כך שבזכותם אנחנו פה. הייתי שואל כיצד ניתן לגרום לאחדות ואהבה בין כולנו".
