הספד לתלי זאבי ז"ל

תליה (תלי) זאבי
בת ויקטוריה ומשה קליאן
נולדה ב-ל' בכסלו תשי"ב 29.12.1951
נפטרה ב-י"א בתשרי תשפ"ז 22.09.2026

תלי יקרה,
סביב קברך הטרי מכונסים בני המשפחה הענפה אותה הקמת יחד עם יעקב אישר ועימם מקובצים חברי קיבוץ לוחמי הגטאות איתם יצרת חיי קהילה משגשגים.

להיפרד ממי שהיה חלק מהחיים שלנו במשך 53 שנים זו משימה לא פשוטה. ויותר מכך, כאשר מדובר בבת הדור השני.

תלי הגיעה מתל אביב, נישאה ליעקב בל"ג בעומר ומיד יצא הזוג למסע ירח דבש באירופה באישור חריג של הקיבוץ "מחוץ לתור". תלי הסתגלה לחיי השותפות בקיבוץ אולם לא השלימה עם הלינה המשותפת. זו הייתה אחת הסיבות להחלטה לעבור לקיבוץ ברמת גולן. במחצית שנות ה-80 משהוחלט על המעבר ללינה המשפחתית בקיבוץ חזרו תלי ויעקב ועימם 4 ילדיהם והחמישי כבר היה בדרך.

תלי השתלבה מהר בחיי קיבוץ. הפכה להיות פעילה ויוזמת. כאשר היו דברים או החלטות שלא נראו לה היא ידעה להגיב. תלי לא הסתפקה באמירה ש"לא בסדר". בדרך כלל גם חשבה מה אפשר לעשות אחרת.

תלי נכנסה לעבוד בחינוך וראתה בזאת שליחות. היא הייתה מעלה הצעות בתחום החל מההצעה למבנה מערכת החינוך ועד לפרטים הקטנים. כאשר הייתה מטפלת של כתה ב' הציעה לקרוא לבתי הילדים והנעורים בשמות החיים הטבעי. וכך בנוסף לגן "רימון" וגן "שקד", בעקבות יוזמה של תל', התקבל השם: גן "אורן".

בראשית שנות ה-90 נטלה תלי תחום נוסף והחלה לרכז את ועדת התרבות של הקיבוץ. באותן שנים החלו דנים באפשרות לכניסה לתהליך השינוי. באחד המאמרים בעיתון 'דפים' הציעה תלי "לפרק את השותפות" שכן אם הקיבוץ לא יהיה שוויוני אז כדאי לקצר תהליכים.

באותן שנים החלה תלי שהשקיע בלימודים. שלוש שנים למדה שיטות טיפול משלבות גוף ונפש ובסוף שנות ה-90 הפכה לטופלת מבוקשת. מקביל לעבודתה המקצועית, עיצבה תלי תפקיד חדש במערכת הבריאות. במשך למעלה משני עשורים הייתה מזכירה רפואית ושימשה כתובת לכל מי שנזקק. באותה תקופה יזמה תלי והקימה את צוות איכות הסביבה הראשון שבמסגרתו פעלה למעבר משימוש בשקיות הפלסטיק לשקיות רב-פעמיות.

תוך כדי עבודתה כמזכירה רפואית הייתה תלי עורכת עלון 'דפים' במשך 12 שנים ולאחר הפסקה של שש שנים חזרה לערוך את 'דפים' לשנתיים נוספות. תפקידה כעורכת היה לה המקום הטבעי.

בכתיבתה ידעה תלי לבקר את מוסדות הקיבוץ לא ממקום של התרחקות אלא מתוך אכפתיות והזדהות עם רעיון הקיבוץ, עם החברה ועם הדרך בה אנחנו חיים יחד. תלי רצתה שהדברים יהיו טובים יותר. בצד זאת ידעה לתת מחמאות למי שעושים מלאכתם נאמנה ולא זוכים לדברי תודה.

בשנים האחרונות הייתה תלי פעילה במסגרת צוות דור 2 שפעולותיו עבור הגמלאים הצעירים ברוחם הינה חשובה מאד. פעילות נוספת של תלי שלא הייתה גלויה לעין הייתה תמיכה למי שנזקק במפגש עם מוסדות הקיבוץ.

גאוותם של תלי ויעקב הייתה – המשפחה. הם גידלו חמישה ילדים. שלושה מהם חברי קיבוץ. תלי ויעקב זכו לנכדים רבים. לצד משפחתם הרחבה התנדבו תלי ויעקב לאמץ נערה מכפר הילדים – כרמיאל לטפי שבוע במשך תקופה ארוכה.

תמה הדרך רבת הפעילות וכעת את נחה בשלום.
בשם קהילת לוחמי הגטאות אנו שולחים ניחומים לבני המשפחה. ליעקב בן הזוג, לילדים: רינת, יואב, נטע, גל וחן ולכל בני המשפחה.

שמחה שטיין בשם קהילת קיבוץ לוחמי הגטאות

דברי פרידה ממשפחת תלי

דברי פרידה: נטע צהרי בשם הבנות והבנים

אמא אהובה שלנו,
איך כותבים לך מילות פרידה, כשאת זאת שתמיד היית כותבת בשבילנו הכול? מעבודות בהיסטוריה ועד המילים שלא הצלחנו למצוא בעצמנו. גם עכשיו אנחנו כל כך צריכים אותך, שתעזרי לנו למצוא את המילים.

כל החיים ידענו שיש לנו גב. לא משנה מה נעשה ואיפה נהיה, תמיד היית שם בשבילנו. ידענו שאפשר לבוא אלייך, לשתף, להתייעץ. שנקבל ממך עצה חכמה, בלי שיפוטיות ועם כל כך הרבה אהבה. קיבלת גם את בני ובנות הזוג שלנו בלב פתוח, והם הפכו לחלק מהמשפחה שלך.

היית המצפן הערכי שלנו. היה בך חוש צדק עמוק, יושר והגינות. הלכת עם האמת שלך וגלחת על מה שהאמנת בו. כל כך רצית שיהיה כאן עולם טוב יותר. לא הסכמת להשלים עם הרע ותמיד חיפשת את הטוב באנשים.

וכמה טוב היה בך, אמא. כל חייך עזרת לאנשים ודאגת למשפחה שלך. גם כשכאב לך, גם כשהיה לך קשה, השתדלת שלא להראות לנו, כדי לא להכביד עלינו. רצית לשמור עלינו, לחסוך מאיתנו דאגה. ואנחנו חושבים עכשיו גם על כל מה שנשאת בשקט, בלי שידענו.

היום אנחנו צריכים להיפרד ממך, ועוד לא יודעים איך עושים זאת. איך ממשיכים בלי האפשרות להתקשר אלייך, לשמוע את קולך, לשאול לדעתך. איך מתרגלים לכך שמי שתמיד הייתה שם בשבילנו כבר לא תהיה שם כמו קודם.

אבל כל כך הרבה ממך נשאר בנו. הערכים שלך, האהבה שנתת לנו, הדרך שבה לימדת אותנו להסתכל על אנשים. את כל אלה ניקח איתנו. נרצה לשמור זה על זה כמו ששמרת עלינו, להקשיב כמו שהקשבת לנו ולעשות טוב כמו שעשית כל חייך. אמא, אנחנו מבטיחים לך שנשמור על אבא, שכל כך אהבת ושכל כך דאגת לו. נהיה שם בשבילו, נעטוף אותו באהבה ונדאג שלא יהיה לבד. נמשיך לשמור זה על זה ועל המשפחה שהייתה כל כך יקרה לך.

תודה, אמא, על הבית שהיית בשבילנו. על האהבה ועל הביטחון שתמיד יש לנו למי לפנות. על כל מה שנתת לנו, גם בלי מילים.
סליחה אם פגענו בך. אוהבים אותך כל כך. תמיד.

דברים: להב שרייבמן

תלי, אני עוצם את העיניים והואה אותך מולי, מסתובבת פה, בין כולם, קצת נבוכה, מחייכת ומופתעת ובעיקר אוהבת אותנו – המשפחה.

תלי, זו הזדמנות לומר שאת אישה מדהימה. אמא מדהימה שלימדת את ילדייך וסובביך לאהוב בצורה עמוקה, להקשיב ללב של עצמך ולראות את לב האנשים. לשפוט לפי הכוונה ולא לפי התוצאה.

גם שאורח החיים או ההתנהלות היו שונים משלך מקצה לקצה ידעת לתת מקום, לתת אהבה ולקבל איש איש בדרכו. וזה היה מדהים בעיני.

לימדת את כולנו סבלנות וצדק מהם. בדרכך, השקטה, הרגישה והמיוחדת אך הבלתי מתפשרת לימדת אותנו מה חשוב בחיים, איך למצות אותם, להנות בטיול או בדברים שנותנים טעם וצבע לחיים.